תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה. מְנַיִין לְהַצָּתַת הָאֲלִיתָא שֶׁלֹּא תְהֵא אֶלָּא בְכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת. תַּלְמוּד לוֹמַר וְ֠נָֽתְנ֠וּ בְּנֵ֙י אַֽהֲרֹ֧ן הַכֹּהֵ֛ן אֵ֖שׁ עַל הַמִּזְבֵּ֑חַ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. וְכִי עָלָת עַל לֵב שֶׁהַזָּר קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר וְ֠נָֽתְנ֠וּ בְּנֵ֙י אַֽהֲרֹ֧ן הַכֹּהֵ֛ן אֵ֖שׁ עַל הַמִּזְבֵּ֑חַ. לִימֵּד עַל הַצָּתַת הָאֵשׁ שֶׁלֹּא תְהֵא אֶלָּא בְרֹאשׁוֹ שֶׁלְמִזְבֵּחַ. הָתִיבוּן. וָהָא כְתִיב וְהָאֵ֨שׁ עַל הַמִּזְבֵּ֤חַ תּֽוּקַד בּוֹ֙ לֹ֣א תִכְבֶּ֔ה. מִיכָּן לְהַצָּתַת הָאֵשׁ שֶׁלֹּא תְהֵא אֶלָּא בְרֹאשׁוֹ שֶׁלְמִזְבֵּחַ. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה. תַּמָּן הִיא צְרִיכָה כֹהֵן כָּשֵׁר. וְכָא הוּא אֵינָהּ צְרִיכָה כֹהֵן כָּשֵׁר. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בַּר יוּדָן. מָה אַתְּ שְׁמַע מְִינָּהּ. נֹאמַר בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ וְזָר.
Pnei Moshe (non traduit)
נאמר בראש המזבח וזר. בתמיה וכי נאמר שזר עולה בראש המזבח ועל כרחך שצריכה כהן כשר:
אמר ר' תנחום בר יודן מה את שמע מינה. וכי מהיכא את שמעת ליה דמדרשא דר' יהודה דקאמר שתהא בראש המזבח שאינה צריכה כהן:
התיבון. להא דקתני אליבא דר' יהודה דדריש מקרא דונתנו להצתת אליתא שלא תהא אלא בכהן והא כתיב והאש על המזבח תוקד בו מכאן להצתת האש וכו' דברי ר' יהודה אלמא דלר' יהודה נפקא ליה מהאי קרא להצתת אליתא שתהא בראשו של המזבח ולא הזכיר כאן שתהא בכהן א''כ מחלפא שיטתיה דר' יהודה דתמן מקרא דונתנו דריש שהיא צריכה כהן כשר והכא דריש הוא שתהא בראשו של המזבח ואינה צריכה כהן כשר וכלומר דאמאי לא אמר כאן שצריכה כהן:
אמר ר''ש. לזה לא צריך קרא דוכי תעלה על דעתך שהזר קרב על המזבח אלא לימד על הצתת האש שלא תהא אלא בראשו של מזבח ולאפוקי שלא יעשה במפוח מרחוק:
מנין להצתת האליתא. הצתה בקסמין דקין לתקן אש של המערכה שצריכה כהן וכלי שרת ת''ל וכו':
זָר שֶׁתָּרַם. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חַייָב. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקֵישׁ אָמַר. פָּטוּר. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקֵישׁ. עֲבוֹדַת מַתָּנָ֗ה. יָצָא זֶה שֶׁהוּא בַהֲרָמָה. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. לְכָל דְּבַ֧ר הַמִּזְבֵּ֛חַ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב. אַרְבַּע 8b עֲבוֹדוֹת שֶׁהַכֹּהֵן מִתְחַייֵב עֲלֵיהֶן מִבַּחוּץ זָר מִתְחַייֵב עֲלֵיהֶן מִבִּפְנִים. וְאֵי זֹו זּוֹ. זוֹ הַקְטָרָה וּזְרִיקָה וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם וְהַיַּיִן. וְאַתְיָא כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקֵישׁ. לֵוִי אָמַר. אֲפִילוּ לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן. וְאַתְיָא כְרִבִּי יוֹחָנָן. חַתָּה גְחָלִים. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וּדְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקֵישׁ. הוֹצִיא שְׁאָר הַדֶּשֶׁן. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וּדְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקֵישׁ. אַתָיָא כְמָאן דְּאָמַר. אֲחֵרִ֑ים. פְּחוּתִים מֵהֶן. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. אֲחֵרִ֑ים. לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין. הִיא זָר הִיא בַעַל מוּם. הַכֹּל מוֹדִין בְּזָר שֶׁסִּידֵּר מַעֲרָכָה שֶׁלְעֵצִים שֶׁהוּא חַייָב. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. וּבִלְבַד שְׁנֵי גֵיזִירֵי עֵצִים שֶׁהַכָּתוּב מַזְהִיר עֲלֵיהֶן לַעֲבוֹדַת כְּהוּנָה. וְ֠נָֽתְנ֠וּ בְּנֵ֙י אַֽהֲרֹ֧ן הַכֹּהֵ֛ן אֵ֖שׁ עַל הַמִּזְבֵּ֑חַ וְעָֽרְכ֥וּ עֵצִ֖ים.
Pnei Moshe (non traduit)
הכל מודים בזר שסידר וכו'. וכדמפרש ר' זעירא ובלבד שני גזירי עצים שהכתוב מזהיר עליהן וכו' דכתיב בהדיא כהונה ונתנו בני אהרן וגו' ומכאן למדו שמצוה להוסיף שני גזירי עצים יותר על עצי המערכה ומהכתוב הזה נלמד לתמיד של בין הערבים שני גיזרין בשני כהנים דוערכו כתיב ולתמיד של שחר שני גיזרין בכהן אחד דכתיב ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה ואם סידר הזר אותם חייב דעבודת מתנה היא וקסבר נמי דעבודה תמה היא שבזה גומר לסידור מערכת העצים וסידור האברים על המערכה תחלת סידור אחר הוא:
ברם כמ''ד אחרים לרבות בעלי מומין. א''כ הוא זר הוא בעל מום שאם בעל מום כשר להוצאה זר נמי כשר בה:
תפלוגתא וכו'. וכן אם הוציא שאר הדשן מחוץ למחנה שהיא אחר הרמה פליגי נמי בה דכמחלוקת בהרמה כך מחלוקת בהוצאה:
חתה גחלים. הזר מעל המזבח:
ואתיא. דרב כר''ש בן לקיש דעבודת מתנה דוקא ולוי ס''ל כר' יוחנן:
מתחייב עליהן מבחוץ. אם עשה אחד מהן בחוץ לעזרה ובאלו זר מתחייב וכו':
לכל דבר המזבח. ריבויא הוא ואפי' לעבודת סילוק והרמה:
עבודת מתנה. כתיב ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבודת מתנה וגו' והזר הקרב יומת ודריש עבודת מתנה שאתה נותן על המזבח יצאת עבודה זו שהיא בהרמה מעל המזבח:
זר שתרם רבי יוחנן אמר חייב. מיתה כמו על שאר עבודות:
אתיא כמ''ד אחרים פחותים מהן. דגבי הוצאת הדשן כתיב ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה ופליגי תנאי בברייתא דחד ס''ל דאחרים דכתיב היינו שהבגדים שהוא לובש להוצאה יהו פחותים מבגדים שהיה לבוש בהרמה ואיכא תנא דס''ל אחרים לרבות בעלי מומין שהן כשרין להוצאת הדשן ואתיא פלוגתא דר' יוחנן ורשב''ל בזר בהוצאה כמ''ד אחרים פחותין מהן ובין הרמה ובין הוצאה בעי כהונה ובגדי כהונה אלא שאלו פחותין מהן מהראשונים דבגדים שבשל בהן קדירה לרבו לא ימזוג בהן כוס לרבו:
תָּרַם בִּשְׂמֹאל. תַּפְלוּגְתָא דְרִבִּי יוֹחָנַן וּדְרִבִּי יְהוּדָה בֵּירִבִּי. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קוֹמֶץ שֶׁקָּדַשׁ בְּכֶלִי וְהִקְטִירוֹ בֵּין בְּיָד בֵּין בְּכֶלִי בֵּין בִּימִין בֵּין בִשְׂמֹאל. יְהוּדְה בֵּירִבִּי אוֹמֵר. אוֹ כְחַטָּאת בְּיָד אֹו כְאָשָׁם בְּכֶלִי. וּבִלְבַד בִּימִין. הָתִיבוֹן. וְהָא תַנֵּי. קִיבֵּל בִימִינוֹ וְנָתַן בִּשְׂמֹאלו̇ יַחֲזִיר לִימִינוֹ. אִם בִּשְׂמֹאל הוּא מַחֲזִיר לַמִּזְבֵּחַ לֹא כָל שֵׁכֵּן לָבֶּזֶךְ. אָמַר רִבִּי לָא. אִם שְׂנָייָא אָדָם רִבִּי לָעְֽזָר בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן שְׁנָייָהּ. דְּתַנֵּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵינָהּ צְרִיכָה קִידּוּשׁ בֶּזֶךְ. אַתְיָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר בְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשִׁיטַּת רִבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. שֶׁלֹּא בִכְלִי שָׁרֵת פְּסוּלָה. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. מַאי כְדוֹן. רַבָּנִן דְּאִית לוֹן כְּלִי שָׁרֵת צְרִיכָה לוֹן יָמִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן [דְּ]לֵית לֵיהּ כְּלִי שָׁרֵת לֹא צְרִיכָה לֵיהּ לְיָמִין. אָמַר רִבִּי מָנָא. וּתְמִיהַּ אֲנָא הֵיךְ רַבָּנִן מְדַמֵּיי תְרוּמַת הַדֶּשֶׁן לְהַקְטָרָה. וְלָא דַמְייָא אֶלָּא לִקְמִיצָה. שֶׁזּוּ בַהֲרָמָה וְזוֹ בַהֲרָמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
והקטירו בין ביד וכו'. כלומר לאחר שקדשו בכלי שרת מקטירו ע''ג המזבח בין ביד וכו':
יהודה ברבי אומר או בחטאת ביד וכו'. כלומר מדכתיב בה קדש קדשים היא כחטאת וכאשם אם רצה עובדה ביד כחטאת שזריקתה באצבע ואם רצה עובדה בכלי כאשם שזריקתו בכלי ולא ביד שאין לך טעון מתנת אצבע אלא חטאת בלבד:
ובלבד בימין. בין שעובדה ביד בין שעובדה בכלי צריך שיהא בימין וכן פליגי בהרמת הדשן:
התיבון. על הא דיהודה ברבי דקאמר שהקטרת הקומץ צריך שיתן בימין ומשמע דאם נתנו בשמאל כדי להקטירו פסלו ולא מהני חזרה קודם שיקטירו:
והא תנינן. בפ''ג דזבחים:
קיבל הדם בימינו ונתן לשמאלו יחזיר לימינו. ולא פסלו בקבלת שמאל בתחלה והשתא קשיא אם בשמאל הוא מחזיר למזבח כלומר דם שהוא עומד לזריקת המזבח אם נתנו בשמאל מחזיר הוא לימינו וכשר לזרקו על המזבח:
לא כ''ש לבזך. כאן שיכול הוא להחזירו משמאלו להבזך והוא הכלי שרת שקדשו להקומץ בו לא כ''ש דתיהני חזירתו:
אמר ר' אילא אם שנייה אדם. אם שנה אחד להא דלעיל ר''א ברבי שמעון הוא דשנייה ולדידיה ל''ק דתני ראב''ש אומר אין הקומץ צריך קידוש בזך וכדמסיק ואזיל אתיא וכו' כשיטת ר''ש אביו:
דתנינן. במנחות שם:
שלא בכלי וכו'. בקידוש הקומץ פליגי:
מאי כדון. היאך תליא הא בה ומפרש דלרבנן דאית להון קומץ צריך קידוש בכלי שרת צריכה במי להון לימין ולר''ש דלית ליה קידוש הקומץ בכלי שרת ל''צ לדידיה לימין:
אמר ר' מנא וכו'. כלומר שהיה מתמיה על כל הא דלעיל דמדמין תרומת הדשן להקטרת הקומץ:
ולא דמיא אלא לקמיצה. כלומר אי מדמית לה ולא דמיין אלא לזה בלבד ששיעור הרמת הדשן קומץ היא כמו הקטרת המנחה:
שזו בהרמה וכו'. כלומר בתרווייהו כתיב בהו והרים אבל למידי אחרינא לא דמיין אהדדי:
תרם. את הדשן בשמאל תליא בפלוגתא דפליגי בקומץ:
תָרַם (לֶתְייָם) [חֶצְייָהּ]. תַּפְלוּגְתָא דְרִבִּי יוֹחָנַן וּדְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קוֹמֶץ שֶׁקָּדַשׁ בְּכֶלִי וְהִקְטִירוֹ אֲפִילוּ שׁימְשְׁמִין יָצָא. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. מַתְנִיתָה לֹא אָֽמְרָה כֵן אֶלָּא הִקְטִיר בְקוּמְצוֹ פַּעֲמַיִם כְּשֵׁירָה. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּה בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵין קְמִיצָה פָחוּת מִשְּׁנֵי זֵיתִים. וְאֵין הַקְטָרָה פְחוּתָה (מִקּוֹמֶץ) [מִכְּזַיִת]. רִבִּי יִצְחָק בֵּירִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל. מֵאַתָּה כֹהֵן שֶׁאֵין יָדוֹ מַחֲזֶקֶת כִּשְׁנֵי זֵיתִים פָּסוּל מִן הָעֲבוֹדָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מעתה. דאמרת אין קומץ פחות משני זתים א''כ כהן שאין ידו מחזקת בשני זתים יהא פסול מן העבודה ואנן לא תנן אלא מומין כדקא חשיב בפ''ו דבכורות וכהן שקומץ ידו אינו מחזיק שני זתים לא קא חשיב:
מתני' לא אמרה כן. דאפי' בהקטרת שומשם סגי דהא תנן בפ''ג דמנחות הקטיר קומצה פעמיים כשרה משמע לפעמיים דוקא וכדמסיק לקמיה שאין קומץ פחות משני זתים ואין הקטרה פחות מכזית אחד:
תרם חצייה. של שיעור הרמה תליא בפלוגתא דפליגי בקומץ שנקטר מקצת ממנו:
תָּרַם וְהִפְרִיחָתוֹ הָרוּחַ. תַּפְלוּגְתָא דְרִבִּי יוֹחָנַן וּדְרִבִּי חֲנִינָה. דְּאַמַר רִבִּי חֲנִינָה. קוֹמֶץ שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הָאִישִׁים וְהִפְרִיחָתוֹ הָרוּחַ. בִּפְרִיחָה הָאַחֲרוֹנָה נִתְכַּפְּרוּ הַבְּעָלִים וְיָֽצְאוּ הַשְּׁייֵרִים יְדֵי מְעִילָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. 9a מִשֶּׁיּוֹחַז הָאוֹר בְּרוּבּוֹ. מָהוּ בְרוּבּוֹ. בְּרוּבּוֹ שֶׁלְקוֹמֶץ אוֹ בְרוֹב כָּל פְּרִידָה וּפְרִידָה אִתְאֲמָרַת. אָתָא רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי יוֹנָה רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּרוֹב כָּל פְּרִידָה וּפְרִידָה אִתְאֲמָרַת.
Pnei Moshe (non traduit)
אתא ר' חזקיה וכו'. ואמרו בשם ר' יוחנן ברוב כל פרידה איתאמרת בה:
מהו ברובו. דקאמר ר' יוחנן בקומץ אם ברובו של הקומץ סגי ולא בעי רוב כל פרידה ופרידה ממנו אם הוא עשוי פרידה פרידה כגון מנחת מחבת ואותה הכתוב בה פתות אותה פתים או רוב כל פרידה ופרידה איתאמרת בה:
ר' יוחנן אמר משיאחז האור ברובו. אז הוי כאלו נקטר כולו ואם אח''כ הפריחתו הרוח כבר נתכפרו בעלים וה''ה הכא בתרומת הדשן משישים רובו במקומו אצל המזבח יצא:
בפריחה האחרונה וכו'. כלומר בפריחה זו שהפריחתו הרוח פריחה אחר פריחה כדרך הרוח שמפריח מעט מעט עד שמפריח הכל ובזה כבר נתכפרו הבעלים ומתיר השיריים לאכילה דהואיל ונתנו ע''ג האישים כאלו נקטר הוא וה''ה הכא בתרומת הדשן יצא ידי הרמה וא''צ להרים דשן אחר מעל המזבח:
קומץ שנתנו ע''ג האישים. להקטירו והפריחתו הרוח ולא נקטר:
תפלוגתא דר' יוחנן וכו'. כלומר תליא בפלוגתא דפליגי בקומץ של מנחה בכה''ג ומדמי לה תרומת הדשן לקומץ דשתיהן עבודת סילוק הן:
תרם. הדשן מעל המזבח והפריחתו הרוח ואינו יכול ליתנו במקומו אצל המזבח:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source